דחיינות

דחיינות הינה תופעה נפוצה ומורכבת אשר משפיעה על חייהם של רבים מאיתנו, ללא קשר לרקע, גיל או מקצוע. התופעה מתבטאת במצב שבו אדם נמנע מביצוע פעולה אשר הוא רוצה או צריך לעשות, למרות השלכות שליליות של חוסר הביצוע בטווח הארוך. מעבר להימנעות עצמה, דחיינות כוללת מרכיב של מודעות ותסכול, שכן האדם מבין את חשיבות הפעולה ואת הצורך בביצועה, אך עדיין מתקשה להתגבר על המחסום הפנימי המונע ממנו לפעול.

תוכן עניינים

דחיינות פירוש – מה זה דחיינות?

דחיינות הינה תופעה נפוצה ומורכבת אשר משפיעה על חייהם של רבים מאיתנו, ללא קשר לרקע, גיל או מקצוע. התופעה מתבטאת במצב שבו אדם נמנע מביצוע פעולה אשר הוא רוצה או צריך לעשות, למרות השלכות שליליות של חוסר הביצוע בטווח הארוך. מעבר להימנעות עצמה, דחיינות כוללת מרכיב של מודעות ותסכול, שכן האדם מבין את חשיבות הפעולה ואת הצורך בביצועה, אך עדיין מתקשה להתגבר על המחסום הפנימי המונע ממנו לפעול.

אבחון

ניתן לזהות דחיינות כאשר אנו מוצאים את עצמנו במצבים חוזרים ונשנים של הימנעות ממשימות חשובות. למשל, כאשר יש לנו מטלת בית שאנחנו צריכים להגיש, שיחה משמעותית שאנחנו יודעים שחשוב לקיים עם בן הזוג, אימון ספורטיבי שתכננו, או משימה בירוקרטית דחופה – אנחנו מוצאים את עצמנו דוחים ודוחים את ביצוע הפעולה. הדחייה מתרחשת למרות ההבנה הברורה שלנו שהיא לא באמת פותרת את הבעיה, ובמקרים רבים אף מחמירה אותה ועלולה ליצור בעיות נוספות. חשוב להבין שדחיינות אינה עצלנות פשוטה, אלא תופעה מורכבת הקשורה למגוון גורמים רגשיים, קוגניטיביים והתנהגותיים.

דחיינות כרונית

כאשר דפוסי הדחיינות הופכים למשהו שמפריע לנו בתפקוד היומיומי בצורה רציפה לאורך זמן משמעותי, אנחנו מדברים על דחיינות כרונית. זהו מצב מורכב יותר הדורש התייחסות מקצועית והתערבות ממוקדת. דחיינות כרונית משפיעה על מגוון תחומי חיים ועלולה להוביל לפגיעה משמעותית באיכות החיים, בהישגים האקדמיים או המקצועיים, וביחסים הבינאישיים.

סוגים של דחיינות

התופעה מתבטאת במספר תחומי חיים מרכזיים, כאשר כל סוג של דחיינות מביא עימו אתגרים ייחודיים:

  • בתחום האקדמי והמקצועי, הדחיינות מתבטאת בדחיית משימות לימודיות או משימות בעבודה, במיוחד כאלו שדורשות ריכוז ומאמץ מנטלי משמעותי. דוגמאות נפוצות כוללות דחיית כתיבת עבודות, הכנה למבחנים או הגשת דוחות.
  • דחיינות בקבלת החלטות מתבטאת בקושי לקבל החלטות משמעותיות בחיים כמו בחירת קריירה, מעבר דירה או התחלת מערכת יחסים, כאשר האדם דוחה את ההחלטה מתוך חשש מטעות או חוסר ודאות לגבי העתיד.
  • בתחום הבריאות, דחיינות מתבטאת בדחיית טיפול רפואי, בדיקות תקופתיות או אימוץ הרגלי בריאות חיוניים. זה יכול לכלול דחיית ביקור אצל רופא או התחלת פעילות גופנית שהומלצה.
  • דחיינות חברתית באה לידי ביטוי בדחיית מפגשים חברתיים, שיחות טלפון או מענה להודעות, כאשר לעיתים קרובות היא נובעת מחרדה חברתית או עומס רגשי.
  • בתחום הארגוני, הדחיינות מתבטאת בדחיית סידור וארגון של המרחב האישי, תשלום חשבונות, או טיפול במטלות בית בסיסיות.
  • לבסוף, דחיינות יצירתית מתבטאת בדחיית פרויקטים יצירתיים או אמנותיים, לרוב מתוך פרפקציוניזם או פחד מכישלון.

דחיינות השלכות

ההשלכות של דחיינות יכולות להיות מרחיקות לכת ומגוונות, כאשר חומרתן תלויה בסוג הפעולה אותה אנחנו דוחים ובמשך זמן הדחייה. בתחום הכלכלי, דחיינות עלולה להוביל להשלכות מיידיות כמו קנסות וצבירת עמלות מיותרות. בתחום האקדמי, דחיינות משפיעה ישירות על הציונים ועל ניהול הזמן שלנו, ובמקרים קיצוניים עלולה אף לסכן את השלמת התואר. כאשר מדובר בדחיית שיחות בין-אישיות, ההשלכות יכולות להיות משמעותיות על מערכות היחסים שלנו.

מעבר להשלכות הישירות, ככל שאנחנו דוחים יותר ויותר, אנחנו מחזקים את המעגל של הדחיינות. כמה שאנחנו יותר מתרגלים לפעולת הדחייה, כך היא הופכת לטבעית יותר ומתחזקת במעגל של שינויים פיזיולוגיים ורגשיים בגוף שלנו. בנוסף, אנחנו מעצבים את הסביבה שלנו כך שהיא מאפשרת יותר דחיינות ופחות ביצוע של הפעולות אותן אנחנו רוצים לבצע, מה שמקשה עלינו לשבור את המעגל הזה בעתיד. כמה שנצבור יותר חוויות של דחיינות, כך יפגע גם הערך העצמי שלנו, תחושת המסוגלות שלנו והביטחון העצמי שלנו.

דחיינות ודיכאון

הקשר בין דחיינות לדיכאון הוא משמעותי ודו-כיווני. כאשר אנחנו דוחים מטלה במשך זמן רב או הרבה מטלות באופן מתמשך, זה פוגע בערך העצמי ובתחושת המסוגלות שלנו. כאשר אנחנו לומדים שאנחנו "לא מסוגלים" לעשות דברים שאנחנו רוצים, אנחנו עלולים לפתח אמונה שאין טעם בכלל לנסות. כתוצאה מכך, אנחנו נהיים פעילים פחות ופחות אל מול הדברים שחשובים לנו. חוסר פעילות ופסיביות הם גורמים מרכזיים בהתפתחות והחמרה של דיכאון, וכך נוצר מעגל קסמים שלילי שקשה לצאת ממנו.

גורמים

דחיינות היא תופעה מורכבת שיכולה לנבוע ממגוון סיבות:

חרדה היא הסיבה הנפוצה ביותר לדחיינות והיא מתבטאת בכך שהפעולה שאנחנו רוצים לעשות מעלה בגופנו רמות גבוהות של לחץ. כאשר אנחנו מסתכלים על הבעיה מנקודת מבט זו, מה שקשה לנו זה לא ביצוע הפעולה עצמה אלא ההתמודדות עם החרדה אותה הפעולה מעוררת. ככל שהחרדה גורמת לסטרס גופני גבוה יותר ולמחשבות קשות יותר, כמו למשל "אם אכשל במבחן הזה אז אכשל בתואר וזה אומר שאני אדם לא מוצלח ולא ראוי", כך החוויה הופכת לקשה יותר והסבירות לדחיינות עולה.

פרפקציוניזם הוא גורם נוסף המקושר באופן הדוק לדחיינות. תפיסות עולם פרפקציוניסטיות מעלות את רמת הלחץ סביב ביצוע פעולה וכך מקשות עלינו לעשות אותה. אמונות פרפקציוניסטיות כמו "מה שלא מושלם הוא כישלון" או "אם לא אהיה מושלם בדייט זה אומר שאני לא ראוי לזוגיות" מקשות מאוד על ביצוע פעולות ובמקרים רבים גורמות לנו להעדיף לא לנסות בכלל.

חוסר מוטיבציה יכול להיות גורם נוסף לדחיינות. לעיתים, המוטיבציה שלנו לביצוע פעולה אינה מספיק גבוהה כדי להתגבר על הקושי שבביצועה. חוסר מוטיבציה יכול לנבוע למשל מכך שאנחנו עושים את הדבר "מהמקום הלא נכון". אם בחרנו ללמוד מקצוע מסוים רק בגלל לחץ חיצוני או ציפיות של אחרים, ייתכן שנתקשה להתמודד עם המטלות הקשורות בו.

ישנן גם סיבות פיזיולוגיות לדחיינות. ביצוע מטלות קשור לתהליכים נוירולוגיים מורכבים במוח, כאשר הדופמין משחק תפקיד מרכזי. הדופמין מהווה חלק ממערכת התגמול במוח והוא אחראי להניע אותנו לפעולה כשיש ציפייה לתגמול. הוא גורם לנו להרגיש אנרגיה בגוף, מעלה את לחץ הדם ויוצר תחושת אי-שקט חיובית המקושרת לציפייה למשהו מהנה. כאשר יש חוסר איזון במערכת הדופמין, היכולת שלנו להניע את עצמנו לפעולה עלולה להיפגע.

טיפול בדחיינות

הטיפול בדחיינות מתחיל באבחון מדויק והבנה עמוקה של הגורמים הספציפיים המובילים לדחיינות אצל כל אדם. לאחר זיהוי הרכיב הספציפי או מספר הרכיבים הגורמים לדחיינות, ניתן לפתח אסטרטגיות התמודדות מותאמות אישית. ברוב המקרים, הקושי המרכזי הוא בהתמודדות עם תחושות לא נעימות, כאב, ומחשבות קשות על עצמנו ועל הסביבה. במהלך הטיפול, נלמד לקבל את אותן תחושות וחוויות מבלי לתת להן לנהל אותנו בצורה של דחיינות, ולפתח יכולת לבחור ממקום של חופש אמיתי.

חלק חשוב מהטיפול כולל בחינה וערעור על אמונות יסוד שמזינות את הדחיינות, כמו למשל משמעויות קיצוניות שאנחנו מייחסים לכישלון או לאי-הצלחה. נבחן מה באמת קורה אם לא נצליח במשימה מסוימת, ונלמד לשים סימני שאלה על פרשנויות קיצוניות שמגבירות את הלחץ ומובילות לדחיינות.

איך להתמודד עם דחיינות – טיפים להתמודדות 

ישנן מספר אסטרטגיות מעשיות שיכולות לסייע בהתמודדות עם דחיינות:

הגברת המוטיבציה היא אסטרטגיה מרכזית בהתמודדות עם דחיינות. ככל שנרצה יותר לבצע את המטלה, כך יהיה לנו יותר "דלק" ויותר קל לעשות אותה. הגברת המוטיבציה יכולה להתרחש במספר דרכים. אנחנו יכולים להיזכר שוב ושוב למה המשימה חשובה לנו, לדמיין איך העתיד יראה אחרי שנשלים אותה, לחשוב על תחושת הסיפוק והגאווה שנרגיש אחרי הביצוע, ולהתמקד במה זה אומר עלינו כשאנחנו מצליחים להתגבר על הדחיינות.

הקטנת חיכוך היא אסטרטגיה נוספת וחשובה. לאחר תקופה ארוכה של דחיינות, הסביבה שלנו לרוב מאורגנת בצורה שמקלה על המשך הדחיינות. למשל, אם אנחנו רוצים להתאמן בנגינה אבל כלי הנגינה ארוז בקופסה עמוק בארון, או אם אנחנו רוצים לצאת לריצה אבל נעלי הריצה מוחבאות מאחורי ערימת בגדים, נצטרך להתגבר על מכשולים רבים לפני שנוכל להתחיל במשימה עצמה. הקטנת החיכוך משמעותה ארגון הסביבה כך שהמשימות שאנחנו רוצים לבצע יהיו נגישות ככל האפשר. למשל, אם אנחנו רוצים לרוץ בבוקר, נכין את בגדי הריצה והנעליים ליד המיטה בערב הקודם.

אסטרטגיה יעילה נוספת היא לשים את עצמנו במצב של "אין ברירה". כפי שאמר הסופר ואצן המרתונים הרוקי מורקמי, "מעולם לא קרה ששמתי נעלי ריצה ולא יצאתי לרוץ". זוהי אמת שתקפה לכל מי שמתמודד עם דחיינות ורוצה לפתח הרגלים חדשים. כאשר אנחנו שמים את עצמנו בסיטואציה שבה אין לנו ברירה אלא לבצע את המשימה, אנחנו מקטינים את הסיכוי לדחיינות. לדוגמה, אם אנחנו מתקשים ללמוד בבית כי אנחנו מוצאים את עצמנו מסדרים את הבית במקום ללמוד, אפשר ללכת לבית קפה או לספרייה עם המחשב ואולי אפליו ללכת ללמוד עם מישהו שאנחנו סומכים עליו. אם אנחנו רוצים לקרוא ספר לפני השינה, נשאיר את הטלפון בסלון ונניח את הספר ליד המיטה, כך שלא תהיה לנו אפשרות להסיח את דעתינו בגלישה בטלפון.

"מעולם לא קרה ששמתי נעלי ריצה ולא יצאתי לרוץ"
הרוקי מורקמי

תרגול מדיטציה הוא כלי רב-עוצמה נוסף בהתמודדות עם דחיינות. מדיטציה היא תרגול של עמדה מקבלת כלפי חווית ההווה, ללא צורך לשנות אותה. כאשר אנחנו סובלים מדחיינות, אנחנו למעשה לא מצליחים לקבל את החוויה כמו שהיא ולפעול על פי הערכים האמיתיים שלנו. במקום זאת, אנחנו מחפשים רגיעה רגעית וזמנית מהתחושות הלא נעימות, ולכן דוחים את ביצוע המטלה. תרגול מדיטציה מאפשר לנו להגדיל את היכולת שלנו לשהות עם חוויות מאתגרות, וכך לבחור את פעולותינו בצורה חופשית ומודעת יותר, במקום להגיב אוטומטית מתוך דחיינות.

כל האסטרטגיות הללו, כאשר הן מיושמות באופן עקבי ומותאם אישית, יכולות לסייע משמעותית בהתמודדות עם דחיינות. חשוב לזכור שהשינוי הוא תהליך הדרגתי, וכי לעיתים נדרשת סבלנות והתמדה כדי לשבור דפוסי התנהגות מושרשים. עם זאת, ככל שנתמיד בתרגול ובשימוש בכלים אלה, כך נוכל לפתח יכולת טובה יותר להתמודד עם דחיינות ולקדם את המטרות החשובות לנו בחיים.

תמונה של יובל גופר .M.A פסיכולוגיה קלינית, פסיכותרפיסט
יובל גופר .M.A פסיכולוגיה קלינית, פסיכותרפיסט
היי אני יובל, נעים להכיר, אני פסיכותרפיסט (M.A.) המתמחה בטיפול בגישת Acceptance and Commitment (ACT), גישה שמהווה עבורי גשר ייחודי בין עולם הפסיכולוגיה לעולם הרוח. בעל ​​תואר ראשון בפסיכולוגיה, אוניברסיטת רייכמן, ישראל. תואר שני בפסיכולוגיה קלינית, אוניברסיטת אוטרכט, הולנד. השתלמות חוסן נפשי וטראומה, אוניברסיטת פלורידה סטייט, ארה״ב. קורס Somatic Experiencing (SE). כרגע בפרקטיקום במכללה לפסיכותרפיה מבוססת חוויה ונוכחות.
מיינדפולנס יתרונות

מיינדפולנס יתרונות

העולם שלנו שרוי בקצב מטורף ומלא דאגות וחרדות, כולנו מחפשים דרכים למצוא קצת רוגע ושקט פנימי. האמת היא שברוב הזמן אנחנו חיים על טייס אוטומטי – מחשבות וחרטות על אתמול או תכנונים ודאגות על מחר, רגשות קשים שמטלטלים אותנו מצד לצד. מיינדפולנס פשוט מציע לנו משהו פשוט שיכול לשנות הכל: לחיות ברגע הנוכחי, להיות כאן ועכשיו באמת.

להמשך קריאה »
תרגילי מיינדפולנס

תרגילי מיינדפולנס

מיינדפולנס היא אמנות שאומרת כן לחוויה הפנימית שלי, ולא משנה מה היא. לא צריך להירגע, או לחוות מציאות ללא מחשבות. בשביל להתחיל הכנתי עבורכם רשימה של 15 תרגילים שלא דורשים שום ידע קודם וניתן לבצע אותם בכל מקום ובכל זמן.

להמשך קריאה »

חרדה

חרדה היא תגובה רגשית טבעית המהווה חלק בלתי נפרד מהחוויה האנושית. כאשר היא מתמשכת ומשתלטת על מרחב החיים, חרדה עלולה להפוך למגבילה. האתגר המרכזי אינו להיפטר מהחרדה, אלא לשנות את היחס אליה ולמנוע ממנה להכתיב את בחירותינו. במקום לאפשר לחרדה לנהל את חיינו דרך הימנעות והגבלה עצמית, ההתמודדות האפקטיבית מתמקדת בזיהוי הערכים החשובים לנו ובפעולה לאורם, גם בנוכחות אי-נוחות רגשית. גישה זו, המשלבת קבלה של החוויה החרדתית עם מחויבות לחיים בעלי משמעות, מאפשרת לנו להרחיב את מרחב הפעולה שלנו ולממש את מלוא הפוטנציאל האישי, מעבר למגבלות שהחרדה מנסה להטיל עלינו.

להמשך קריאה »