התמכרויות

התמכרות היא כמו פתרון קסם זמני – היא מרגיעה אותנו ומפיגה תחושות לא נעימות ברגע, אבל בטווח הארוך היא גובה מחיר כבד. היא פוגעת בבריאות שלנו, מערערת את מערכות היחסים שלנו, יוצרת ניתוק מהעצמי האמיתי ומהערכים שחשובים לנו, ומובילה לתחושות של חוסר שליטה ודימוי עצמי ירוד.

תוכן עניינים

כולנו פגיעים במידה מסוימת להתמכרויות כי הן מנצלות מסלולים עצביים והורמונליים טבעיים בגוף שלנו. עם זאת, טראומות וחסכים רגשיים שחווינו בילדותנו מגדילים משמעותית את הסיכון שנפתח התנהגויות התמכרותיות. למרות שיש הסבורים שהתמכרות היא תכונה תורשתית, המחקר העדכני מראה שעדיין לא נמצא "גן ההתמכרות", וההבנה כיום היא שחוויות החיים שלנו, במיוחד בשנות הילדות המעצבות, משפיעות הרבה יותר על הסיכוי שלנו לפתח התמכרות.

סוגי התמכרויות (התמכרויות נפוצות)

התמכרויות יכולות ללבוש צורות רבות ומגוונות בחיינו. הנפוצות ביותר בינינו הן למסכים, אלכוהול וסמים, קניות באינטרנט, פורנוגרפיה, אוכל, קפה וסיגריות – אך הרשימה למעשה אינסופית.

חשוב שנבין – גם אם מושא ההתמכרות משתנה מאדם לאדם, המנגנונים והתהליכים המוחיים שמניעים את ההתנהגות ההתמכרותית נשארים זהים. זה מה שמחבר בין כל סוגי ההתמכרויות.

כמעט לכל אחד מאיתנו יש איזושהי התנהגות שהיינו רוצים להפסיק, אבל פשוט לא מצליחים. ואם אתם חושבים שאתם יוצאי דופן? נסו לדמיין שהדבר שאתם הכי אוהבים בעולם, זה שמעניק לכם הכי הרבה משמעות בחיים, נלקח מכם פתאום. איך הייתם מרגישים? כיצד הייתם מגיבים?

התמכרות נפשית (התמכרות רגשית)

בניגוד לתפיסה הישנה שהתמכרות נובעת מהחומר או הפעולה עצמה, היום אנחנו מבינים שבליבה של כל התמכרות נמצא כאב רגשי אשר מחפש מענה.

זה עובד כך: כשאני חש תחושה או רגש לא נעימים בגוף, והקושי להכיל את הכאב הזה גדול מדי עבורי, אני פונה באופן טבעי להתנהגות שתרגיע אותי. אולי אזמין משהו באינטרנט, אפנה לסמים, לפורנוגרפיה או אתחיל לאכול ללא שליטה. כל אחת מהפעולות האלה מעניקה לי הקלה מיידית ומרגיעה את אותם רגשות לא נעימים. לכן, ההתמכרות היא למעשה הפתרון שמצאתי, לא הבעיה עצמה. הבעיה האמיתית היא הכאב הפנימי, וההתנהגות ההתמכרותית היא פשוט האסטרטגיה הטובה ביותר שמצאתי כדי להתמודד איתו.

במידה ועברתי ילדות מורכבת, במיוחד עם טראומות מוקדמות או חסך רגשי, הסיכוי שאפתח התמכרות גדול יותר. זה קורה כי הכאב הרגשי שלי עמוק יותר, היכולת שלי להכיל ולהשהות עם אותו כאב מוגבלת יותר, וארגז הכלים שיש לי להתמודדות עם רגשות לא נעימים דל ומצומצם יותר.

התמכרויות לסמים

סמים כל כך ממכרים כי הם למעשה "גונבים" את המערכות הטבעיות שלנו שנועדו לגרום לנו לחזור על חוויות מהנות. המוח שלנו בנוי כך שכשמשהו גורם לנו הנאה, נוצרים חיבורים עצביים שיעודדו אותנו לחזור על אותה פעולה שוב ושוב. במרכז התהליך הזה עומד הדופמין – מוליך עצבי שאחראי על המוטיבציה והרצון שלנו לפעול.

תארו לעצמכם שאתם יושבים בעבודה, ופתאום מתקשרים להודיע לכם שהגיעה חבילה מפתיעה ומרגשת הביתה. באותו רגע תרגישו פרץ אנרגיה ורצון עז לחזור הביתה ולפתוח אותה. הזמן כאילו נעצר, וכל מה שתוכלו לחשוב עליו הוא הרגע שבו תפתחו את המתנה. ברגע שתוכלו, תמהרו הביתה, לא תשאלו לשלומו של אף אחד ותרוצו ישר לפתוח את החבילה. זהו הדופמין בפעולה – הוא יוצר את הדחף והמוטיבציה אל עבר החוויה המהנה.

בחיים בריאים ומאוזנים, הדופמין מסייע לנו לחתור לדברים טובים. סמים לעומת זאת, יוצרים חוסר איזון מטורף. הם גורמים לשחרור דופמין של בין פי 300 עד פי 1000 יותר ממצב רגיל. הבעיה היא, שהמערכת שנועדה לגרום לנו לפעול מופעלת בעוצמה כזו, והפעולה שגרמה לכך היא השימוש בסמים, הדחף לחזור על הפעולה הזו יהיה עצום. פשוט יהיה כמעט בלתי אפשרי להתנגד לו.

וזה ממשיך, עם הזמן נוצר חוסר איזון במערכת הדופמין במוח. המצב יכול להגיע לכדי כך שכל דבר אחר בחיים – אוכל טעים, חברות, אהבה, הישגים – פשוט לא מייצר מספיק דופמין כדי להניע אותנו. רק הסם מצליח לגרום לאותה תחושת ציפייה והנעה לפעולה.

התמכרויות למסכים

אפשר להסתכל על הטלפונים שלנו בדיוק כמו על סם. הם תוכננו במטרה אחת – לתפוס את תשומת הלב שלנו, לגרום לנו להתמכר אליהם ולהשתמש בהם שוב ושוב, לעתים קרובות מבלי שנהיה אפילו מודעים לכך שאנחנו פותחים את המכשיר. וזה לא מפתיע – הרי טובי המוחות בעולם משקיעים עשרות שנים ומיליארדי דולרים (אם לא יותר) בפיתוח מכשירים ואפליקציות שיגרמו לנו להיות תלויים בהם.

תנסו לדמיין רגע שיצאתם מהבית ושכחתם את הטלפון. לרוב האנשים זו תחושת זעזוע, כאילו נקרעו מהעולם – שינוי דרמטי כמו ללכת לרטריט באמזונס.

השימוש האינטנסיבי במסכים משאיר אחריו שובל ארוך של השפעות שליליות. יכולת הריכוז שלנו לאורך זמן מתדרדרת והיכולת שלנו להיות בשעמום כמעט נעלמה. וכשאיננו משתעממים ונותנים למחשבות שלנו לנדוד בחופשיות, אנחנו מפספסים הרבה מהיצירתיות הטבעית שלנו. גם הנוכחות שלנו ברגע הנוכחי, שהיא כל כך קריטית ליצירת קשרים אינטימיים משמעותיים, מתפוגגת.

כשמסתכלים על חוסר השליטה שיש לנו בזמן המסך ועל הנזקים ארוכי הטווח, התמונה ברורה – אנחנו מתמודדים עם סם עוצמתי וממכר ביותר.

התנהגות של מכור

התנהגות של מכור מאופיינת בניסיון לספק את הצורך העמוק שההתמכרות באה למלא. אם אני מכור לקניות באינטרנט, אראה איך חלקים נרחבים מחיי מסתובבים סביב מעגל הקניות – מהרגע שאני גולש ומחפש מוצרים חדשים, דרך רגע הלחיצה על "הזמן עכשיו", דרך הציפייה הדרוכה להגעת החבילה, ועד לרגע המענג של פתיחתה.

ואז מתחילות להתווסף שכבות נוספות – אני מתחיל להסתיר את ההתנהגות הזו מאנשים קרובים, משקר לגבי הקניות והסכומים, וחווה בושה ואשמה עמוקים על כך. נבנית מערכת שלמה של התנהגויות שכל מטרתה לשמר ולתחזק את ההתמכרות.

וככל שההתמכרות מעמיקה את אחיזתה בי, היא משתלטת על חלקים גדולים יותר מחיי. יותר ויותר מהיומיום שלי מוקדש לה, ועוד סוגי התנהגויות נכנסים למעגל הזה. אט אט אני מרגיש איך השליטה שלי על החיים שלי עצמם הולכת ומתערערת.

התמכרויות בקרב בני נוער

גיל ההתבגרות מביא איתו נטייה טבעית להתמכרות, וזה קורה ממספר סיבות שחשוב להבין.

ראשית, המוח של המתבגר עובר שינויים מורכבים שגורמים לקשיים בוויסות עצמי ולאימפולסיביות. כשקשה לי לשלוט בעצמי ולווסת את רגשותיי, אני עלול להיגרר להתנהגויות קיצוניות ולהתקשות בהצבת גבולות לעצמי. במקביל, סף הריגוש שלי כמתבגר נמוך יותר – כדי להרגיש את אותה רמת הנאה שמבוגר חש, אני צריך חוויה מרגשת הרבה יותר. כשמשלבים את חוסר הוויסות העצמי, את הצורך בריגושים חזקים ואת הנטייה להתנהגויות קיצוניות – נוצר מצב סיכון גבוה להתנהגויות שעם הזמן עלולות להפוך להתמכרות של ממש.

שנית, בגיל הזה אני מאוד מוטרד ממה שאחרים חושבים עליי ומרגיש רצון עז להשתייך לקבוצת השווים, לעתים תוך התמרדות בהורים. זהו למעשה תהליך בריא ונורמלי שמוביל להיפרדות מהמשפחה, לעצמאות ולגיבוש זהות עצמית כאדם בוגר. אבל בד בבד, החשיבות העצומה שאני מייחס להתנהגויות של הקבוצה שלי עלולה להשפיע עליי לפעול בדרכים מסוימות. אם הקבוצה שאני כל כך רוצה להשתייך אליה מעודדת התנהגויות שעלולות להוביל להתמכרות, אמצא את עצמי בקבוצת סיכון גבוהה לאמץ את אותן התנהגויות – שעם הזמן עלולות להתפתח להתמכרות של ממש.

התמכרויות טיפול

טיפול בהתמכרות הוא בהחלט דבר אפשרי. עם ליווי נכון, אפשר לקחת בחזרה את השליטה על החיים שלנו ולהצליח לפעול ממקום של בחירה אמיתית.

אחד הדברים הראשונים שנרצה לעשות הוא להחזיר את תחושת השליטה לחיינו. אפשר לעשות זאת דרך עמידה במחויבויות, אפילו קטנטנות. חשוב מאוד בשלב זה גם להבין שנפילות יקרו, ושזה בסדר גמור – הן חלק בלתי נפרד מהמסע. עלינו לפתח כלפיהן חמלה במקום לשקוע באשמה ובושה.

אם אנחנו רוצים לאזן כימית את המוח ולהחזיר את מערכת הדופמין לשיווי משקל נורמלי, עלינו להפסיק לחלוטין את השימוש ההתמכרותי. במקרה של סמים, זה ייקח בין שלושה לארבעה שבועות בשביל שהמוח יחזור לאיזון. חשוב לדעת שהשבועיים הראשונים יהיו קשים מאוד – זה הרבה יותר קשה לפני שזה נהיה קל יותר. כדאי גם להיות מוכנים לכך שיהיו טריגרים מסוימים שיישארו איתנו לכל החיים.

במקביל, אנחנו רוצים לפתח את היכולת שלנו לעמוד בחוסר נוחות ובכאב הרגשי שהם מקור הבעיה האמיתי. במהלך טיפול נוכל לקבל כלים שיעזרו לנו למצוא דרכים חדשות ובריאות יותר להתמודד עם כאב רגשי.

חשוב גם לצמצם טריגרים ולהגדיל מוטיבציה. טריגר הוא כל אירוע, פנימי (אפילו מחשבה שקופצת לראש) או חיצוני (תמונה או מקום מסוים), שמיד מעורר אצלנו את תחושת חוסר הנוחות והכאב, וגורם ל"רכבת הדופמין" להתחיל לנוע לכיוון אחד – ההתנהגות ההתמכרותית שלנו. לכן, נרצה לצמצם טריגרים ככל האפשר: להימנע ממקומות מסוימים, לא להחזיק את מושא ההתמכרות בהישג יד וכדומה. כך, גם ברגעים שקשה לנו לשלוט בעצמנו, אנחנו מצליחים מראש לצמצם את היכולת שלנו להתנהג בצורה המזיקה לנו. למשל, לדאוג שלא יהיו סמים בבית, להשאיר את הטלפון בסלון כשהולכים לישון, או לא להחזיק מתוקים בבית.

מהצד השני, נרצה להגדיל את המוטיבציה שלנו. אפשר לחשוב איזה חיים היינו רוצים לחיות ואיך החיים שלנו היו נראים ללא ההתמכרות. מה נותן לנו משמעות וסיבה להתנהג אחרת, אילו ערכים חשובים לנו ושההתנהגות ההתמכרותית מפריעה לנו לחיות לפיהם. וכל דרך אחרת שיכולה לתת לנו מוטיבציה להיאבק בהרגל שלנו.

שינוי התנהגות וגמילה מהתמכרות הם אחד הדברים הקשים ביותר שאפשר לעשות. אבל זה בהחלט אפשרי, ולפעמים לעשות את זה לא לבד, אלא ביחד, עם תמיכה, יכול להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי.

לקריאה על סוגי טיפול שונים: CBT ו-ACT

תמונה של יובל גופר .M.A פסיכולוגיה קלינית, פסיכותרפיסט
יובל גופר .M.A פסיכולוגיה קלינית, פסיכותרפיסט
היי אני יובל, נעים להכיר, אני פסיכותרפיסט (M.A.) המתמחה בטיפול בגישת Acceptance and Commitment (ACT), גישה שמהווה עבורי גשר ייחודי בין עולם הפסיכולוגיה לעולם הרוח. בעל ​​תואר ראשון בפסיכולוגיה, אוניברסיטת רייכמן, ישראל. תואר שני בפסיכולוגיה קלינית, אוניברסיטת אוטרכט, הולנד. השתלמות חוסן נפשי וטראומה, אוניברסיטת פלורידה סטייט, ארה״ב. קורס Somatic Experiencing (SE). כרגע בפרקטיקום במכללה לפסיכותרפיה מבוססת חוויה ונוכחות.
מיינדפולנס יתרונות

מיינדפולנס יתרונות

העולם שלנו שרוי בקצב מטורף ומלא דאגות וחרדות, כולנו מחפשים דרכים למצוא קצת רוגע ושקט פנימי. האמת היא שברוב הזמן אנחנו חיים על טייס אוטומטי – מחשבות וחרטות על אתמול או תכנונים ודאגות על מחר, רגשות קשים שמטלטלים אותנו מצד לצד. מיינדפולנס פשוט מציע לנו משהו פשוט שיכול לשנות הכל: לחיות ברגע הנוכחי, להיות כאן ועכשיו באמת.

להמשך קריאה »
תרגילי מיינדפולנס

תרגילי מיינדפולנס

מיינדפולנס היא אמנות שאומרת כן לחוויה הפנימית שלי, ולא משנה מה היא. לא צריך להירגע, או לחוות מציאות ללא מחשבות. בשביל להתחיל הכנתי עבורכם רשימה של 15 תרגילים שלא דורשים שום ידע קודם וניתן לבצע אותם בכל מקום ובכל זמן.

להמשך קריאה »

חרדה

חרדה היא תגובה רגשית טבעית המהווה חלק בלתי נפרד מהחוויה האנושית. כאשר היא מתמשכת ומשתלטת על מרחב החיים, חרדה עלולה להפוך למגבילה. האתגר המרכזי אינו להיפטר מהחרדה, אלא לשנות את היחס אליה ולמנוע ממנה להכתיב את בחירותינו. במקום לאפשר לחרדה לנהל את חיינו דרך הימנעות והגבלה עצמית, ההתמודדות האפקטיבית מתמקדת בזיהוי הערכים החשובים לנו ובפעולה לאורם, גם בנוכחות אי-נוחות רגשית. גישה זו, המשלבת קבלה של החוויה החרדתית עם מחויבות לחיים בעלי משמעות, מאפשרת לנו להרחיב את מרחב הפעולה שלנו ולממש את מלוא הפוטנציאל האישי, מעבר למגבלות שהחרדה מנסה להטיל עלינו.

להמשך קריאה »